<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — לשון לימודים שער שני</h1>
<h2>דף ז.</h2>
מצינו הוראה לחומרא, הורה שתהא נזירה עוד ז' שנים, משמע דרוב הוראות לקולא מדקא מתמה [כתובות ז' ע"א] ומי איכא הוראה לאיסור.
<h2>דף כז.</h2>
מצינו במשנה שי"ן במקום ו', כמו שאפר כירה מוכן הוא פ"ק דביצה (ח' ע"א) שר"ל ואפר כירה מוכן הוא, וכן בתוספתא דמסכת טהרות (סופ"ג) וכל המאהילים שהן מטמאין למעלה כלמטה, שהן חסר ו' שם וכמו שאין אדם נאמן על פי עצמו ר"ל ואין אדם נאמן ע"פ עצמו, וכמו שהכל כשרים לנטילת ידים דפ"ק דמסכת טהרות [ידים פ"א מ"ה] ר"ל והכל כשרין.
<h2>דף מא.</h2>
אשכחן דשייר שני שיורין ועדיין קאמר אי מההוא לאו שיורא הוא, כדאמרינן התם בכתובות (מ"א ע"א) דקאמר מאי שייר דהאי שייר שייר חצי כופר, אי מהא לאו שיורא הוא הא מני רבי יוסי הגלילי הוא, וכן פ"ק דב"ק (י' ע"א) אימא הא לאו שיורא הוא דהא קתני (שאין) [שכן] דרכו לילך ולהזיק.
<h2>דף נב:</h2>
כל לשון המשנה או ברייתא לשון הקודש לא לשון ארמי [תענית י"א ע"ב] רק בלשון שטרות ותנאי בית דין כגון בנין דכרין, בנן נוקבן וכו' [כתובות נ"ב ע"ב], מקרקעית תהומא עד רום רקיעא כו' [ב"ב ס"ג ע"ב].
